מחקר מקיף מצא כי לצמח המרפא גינקו בילובה אין השפעה של שיפור הפעילות המוחית, זאת בניגוד לטענות הרפואה המשלימה.
גינקו בילובה (Ginkgo Biloba) הוא עץ שמקורו בסין ונחשב מאובן חי מאחר ולא ידועים מינים נוספים ממשפחתו ששרדו מעבר לעידן הפליאוקן. עליו של העץ משמשים ברפואה הסינית מאות שנים. הטענה הפופולרית ביותר ליכולותיו הרפואיות של העץ מיוחסת לשיפור פעילות המוח. הסברה כי העץ מסוגל להוביל לשיפור פעילות המוח נובעת מיכולת קיימת ומוכרת של דילול דם, שחומרים הנמצאים בעלי העץ מסוגלים לגרום. מה הקשר לפעילות מוחית? לפי הרפואה המשלימה, דילול הדם מוביל לשיפור זרימת הדם למוח, דבר שאמור להוביל לשיפור פעילות המוח. רעיון יפה אך בלתי אפשרי. למה? המוח שולט על זרימת הדם אליו על ידי הרחבה או היצרות של כלי דם. מדלל דם בעל פעילות קלה באדם בריא לא ישפיע על זרימת הדם למוח. לעומת זאת, זה נכון שלאנשים הסובלים מטרשת עורקים חמורה או היצרות של העורקים מסיבה אחרת, ברמה בה הרחבה טבעית של העורקים אינה מספקת לשיפור זרימת הדם, מדלל דם בהחלט יכול לעזור. לכן משתמשים ב
אספירין. מעניין לציין שאף שגם מקורו של האספירין ממשפחת צמחי המרפא (מעץ הערבה הלבנה) תומכי הרפואה המשלימה אינם מייחסים לו יכולות של שיפור יכולות שכליות. למה? כי המנגנון אותו הם מציעים אינו אפשרי ברמה הביולוגית.
מחקרים חדשים יותר גילו שהגינקו בילובה מכיל נוגדי חימצון. אך גם נוגדי חמצון טרם נמצאו כבעלי השפעה על יכולת קוגניטיבית או כל שיפור בריאותי אחר. מחקר אחר מצא כי לגינקו בילובה יכולת להקטין צברי אמילואיד. אמילואיד מצטבר על תאי העצב של חולי מחלת האלצהיימר. זהו מנגנון שיכול להסביר האטה בקצב התפתחות המחלה, אך כפי שאנו יודעים כעת, השפעה זו אינה מתורגמת לאפקט מדיד. מציאת מנגנון השפעה לתרופה, צמחית או לא, אינו בסיס מספק לטענה רפואית - יש צורך בניסויים קליניים עם אנשים אמיתיים כדי לתמוך בטענה. בנוסף, כאשר חוקרים מחפשים מנגנון השפעה שכזה, אין זה מפתיע שהם מוצאים אותו. לתרופות יש לרוב כמה השפעות על הגוף ומציאת השפעה אינה מפתיעה.
בשבוע האחרון של דצמבר 2009 פורסם מאמר בירחון JAMA (ירחון האגודה הרפואית האמריקאית) המציג את תוצאותיו של מחקר מקיף לגבי השפעתו של צמח הגינקו בילובה על פעילות מוחית. מי שמימן את המחקר היה המרכז הלאומי של ארה"ב לרפואה משלימה ואלטרנטיבית (NCCAM). אותו מרכז מימן גם את המחקר שמצא כי אכניצאה אינה יעילה לטיפול בהצטננות.
המחקר האחרון הוא הארוך והמקיף ביותר שבוצע עד כה. הוא תוכנן בקפידה במטרה לענות על השאלה האם גינקו בילובה יעיל לשיפור פעילות מוחית ולטיפול, מניעה והקלה של השפעות אלצהיימר ומחלות שכחה אחרות. תוצאות המחקר חד משמעיות - אין לצמח כל השפעה.
המחקר הנוכחי נערך על ידי תומכי הרפואה המשלימה והוא תוכנן בקפידה. כך, אם תתגלה יכולת רפואית של ממש בצמח כל אותם ספקנים תומכי הרפואה מודרנית לא יוכלו לבוא בטענות ויאלצו לקבל את תוצאות המחקר כפי שהן. זאת, לאור הביקורות שנמתחו על מחקרים קטנים קודמים שסיפקו תוצאות סותרות. המחקר ביצע השוואה ישירה של מנות בנות 120 מ"ג של גינקו בילובה שנלקחו פעמיים ביום, תוך הקפדה על חוקי העיוורון הכפול, אקראיות וריבוי משתתפים (3019 משתתפים בגילאים 72-96 עם חציון של 6.1 שנים.) החוקרים מדדו פעילות מוחית של המשתתפים לאורך שנות הניסוי.
קל לדווח על תוצאות המחקר - כל שיטת מדידה הראתה שאין הבדל בין גינקו בילובה לפלצבו. לא היה כל הבדל בפעילות הקוגניטיבית, סיכון לפיתוח שכחה, קצב התפתחות השכחה או הידרדרות הזיכרון הטבעית כתוצאה מזקנה.
תוצאות אלו מעלות שאלות לגבי הנוהל במדינות רבות, כולל ישראל, המאפשר לחומרים בעלי השפעה רפואית, כמו גינקו בילובה, להיות משווקים כתוספי מזון 
מלווים בטענות והבטחות בריאותיות עוד לפי שהם נחקרים כיאות. השווקים באירופה וארה"ב לגינקו בילובה מריצים מאות מליוני דולרים מידי שנה. חיפוש בגוגל העברי מספק דף ראשון שכולו פרסומות. מעניין יהיה לראות מה יקרה בעקבות מחקר זה. המחקר אמנם מצא שגינקו בילובה באופן כללי הוא בטוח. אך יש לקחת בחשבון שאף שהצמח נמכר כתוסף מזון יש להתייחס אליו כתרופה עקב יכולות דילול הדם שלו שיכולות להיות מסוכנות לאדם לפני ניתוח. רוב האנשים אינם מתייחסים אל התוספים הצמחיים כאל תרופות ולכן אינם מדווחים עליהם לרופא שלהם, כך שעניין הבטיחות אינו וודאי.
זיכרו - שימוש היסטורי בתרופה צמחית אינו מהווה עדות מספקת ליעילותו. ברוב המקרים בהם הוכחה יעילות, החומר הפעיל בודד והפך לתרופה בפני עצמו.
